פסק-דין בתיק רע"צ 37916-01-13

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל מירי ברטהולץ, מתאריך 13.01.13, לפיה נדחתה בקשת המבקש לשינוי החלטתה מיום 29.10.12, בעניין פריסת חוב הפיגורים, שינוי צו התשלומים והעיקול על משכורתו של המבקש ועל קרן ההשתלמות שלו.

במקביל, הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול העיקול שהוטל על משכורתו וכן בקשה נוספת, לשינוי צו התשלומים ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל, זאת עד  מתן החלטה בבקשה דנן.

2.         המבקש הינו החייב ב- 24 תיקי הוצאה לפועל אשר בגינם מתנהל תיק איחוד שמספרו     10-99675-09-8.

            יתרת חובו של המבקש בתיק האיחוד הוא כ-340,000 ש"ח, ויתרת הפיגורים בתיק הינה 10,650 ש"ח.

3.         בהחלטתה מיום 2.05.10, דחתה כב' רשמת ההוצאה לפועל את בקשתו של המבקש להקטין את התשלום החודשי מ-650 ש"ח ל-250 ש"ח, לאחר שבחנה את בקשת המבקש על פי המסמכים שהומצאו מטעמו. במסגרת אותה החלטה, אף הגדילה כב' הרשמת את צו התשלומים, משהגיעה למסקנה כי הוא אינו משקף את יכולתו האמיתית של המבקש, והחליטה על העמדתו על סך של 2,000 ש"ח לחודש. כך כתבה החלטתה הנ"ל: " החייב אדם צעיר...אין לו משפחה לפרנס...במצבו הכלכלי תשלום של למעלה מ-20,000 ש"ח ללימודים הינו בגדר מותרות. גם לאחר תחילת הלימודים עמדה משכורתו על כ- 4,800 ש"ח...לא מכבר הגיש החייב בקשה לנסוע לירדן שלטענתו במימון קרובי משפחה. גם בכך יש להעיד על מקורות כלכליים...לאור האמור לעיל אני מגדילה את צו התשלומים שיעמוד על סך 2,000 ש"ח לחודש. ביחס לעיקולים על קרנות וכו' יש להגיש בקשה מסודרת. כל עוד עומד החייב בצו התשלומים בתיק האיחוד, יושהו הליכי עיקול מיטלטלין  בבית, הליכי עיקול עו"ש ומשכורת...אין בכך כדי לבטל הליכים שננקטו, למעט עיקול שכר, שיבוטל לאחר תשלום הערבון."

4.         ביום 27.09.12, הגיש המבקש בקשה נוספת בתיק האיחוד לפריסת יתרת הפיגורים ושינוי צו התשלומים. בקשה אשר זהה במהותה לבקשה שנידונה לעיל.

5.         בהחלטה מיום 29.10.12, קבעה כב' רשמת ההוצאה לפועל, כי " צו התשלומים בתיק עומד על 2,000 ש"ח לחודש, בהתאם להחלטה מיום 2.5.12, בה פירטתי את מצבו הכלכלי של החייב. זאת בניגוד לאמור בבקשתו, בה מבקש להפחית את הצו מסך של 650 ש"ח ל-250 ש"ח. נסיבותיו של החייב פורטו בהחלטה דלעיל. צו התשלומים משקף תשלומים שאמורים להיות ביכולתו ואין מקום להפחיתו. אציין כי החייב משלם 1,500 ש"ח שכ"ל לחודש ומשתכר כ- 4,500-5,000 ש"ח, מתגורר עם הוריו. לאור העובדה שהחייב אינו עומד בצו התשלומים, אני מורה על הטלת עיקול על משכורתו בבית מלון רימונים, נצרת...ועל קרן השתלמות כנרת...".

6.         ביום 10.01.13, הגיש המבקש בקשה נוספת לפריסת יתרת הפיגורים, ולהפחתת צו התשלומים. המדובר בבקשה שלישית בעניין. בנוסף, עתר לביטול העיקול על משכורתו. המבקש נימק בקשתו בכך שמצבו הכלכלי השתנה, נוכח העובדה כי נכון למועד הגשת הבקשה החל ללמוד, ומשכך הצטמצם פוטנציאל השתכרותו. בנוסף, הוא ממן את לימודיו, ושכר הלימוד אותו נדרש לשלם הוא 23,000 ש"ח לשנה, בפריסה של 2,000 ש"ח לחודש.

 כב' רשמת ההוצאה לפועל נדרשה לבקשה, והורתה על דחייתה שכן לא מצאה לנכון לשנות מהחלטותיה הקודמות. הדבר בא לידי ביטוי בהחלטה " עיינתי בבקשה ובהחלטתי ולא מצאתי לנכון לשנותה. לידיעת           החייב, באפשרותו לפנות להליך פש"ר, שיאפשר לו הפטר מחובותיו        ופתיחת דף חדש."         

7.         המבקש טען, כי החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל שגויה ואינה סבירה. לטענתו, לא התייחסה כב' רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה לבקשתו להפחית צו התשלומים ולביטול העיקול על משכורתו, ולא נימקה החלטתה. המבקש הוסיף, כי הכנסתו הינה 2,500-3,000 ש"ח בחודש, הוא מפרנס את עצמו ומשתתף בהוצאות הבית יחד עם בני משפחתו, משלם שכר לימוד והוצאות נילוות ואין לו כל נכסים. זאת ועוד, העיקול הוטל על משכורתו, בלא שביקש זאת מי מהזוכים.  כן טען, כי נפלה טעות בהחלטה משכתב בה כי 'צו התשלומים עומד ע"ס 2,000 ש"ח', שכן בפועל הינו 650 ש"ח. לטענת המבקש, לא נערכה לו חקירת יכולת טרם קבלת ההחלטה בעניינו. וגם מן הטעם הזה יש לקבל את בקשתו.

דיון והכרעה

8.         לכאורה בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת מיום 13.01.13. בפועל, המדובר בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 2.05.12, שכן במסגרתה ניתנה ההחלטה בעניין הסעדים המבוקשים כאן, למעט ביטול העיקול.

9.         תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979 (להלן: " התקנות") קובעת כי " בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו...", קרי, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל היה  20 יום מיום מתן ההחלטה או מיום שהומצאה ההחלטה לידי המבקש.

ההחלטה נשוא הבקשה למתן רשות ערעור, הינה למעשה ההחלטה שניתנה לפני 8 חודשים, ביום 2.05.12, והמבקש לא ערער עליה. לא מצאתי כל טעם מיוחד בגינו יש להתיר הגשת בקשת רשות הערעור באיחור כה ניכר מיום מתן ההחלטה על ידי כבוד רשמת ההוצאה לפועל.

משכך, דין הבקשה להידחות מטעם זה בלבד.

10.       דין הבקשה להידחות גם לגופה.  לא מצאתי טעות או פגם אשר נפלו בהפעלת שיקול דעתה של כב' הרשמת, אשר מצדיקים התערבות בהחלטה נשוא הדיון, ואני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

            עם זאת ולמעלה מן הנדרש, אדרש בקצרה לטענות המבקש  בעניין צו התשלומים, אי-קיום חקירת יכולת, והעיקול אשר הוטל על משכורתו.

צו התשלומים

11.       צו התשלומים נועד לאפשר לחייב לפרוע את חובו לפי יכולתו. מנגד, תכלית הליכי הגביה בהוצאה לפועל היא יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ביעילות ובזריזות.